1ואל משה אמר. קודם מתן תורה:2עלה אל ה'. כמו שנאמר בוישמע יתרו ויקרא ה' אל משה אל ראש ההר ויעל משה:1ונגש משה לבדו. כמו שנאמר שהזהירם הק' של ליקרב להר ואח"כ בא משה וסיפר להם:1ושתים עשרה מצבה. שתקן משה מצבה לכל שבט ושבט כמו שנאמר והגבלת את העם סביב שהיו ג' שבטים במזרח וג' במערב וג' בצפון וג' בדרום וי"ל כי שתים עשרה אבנים למספר שבטי בני יעקב ומה שלא כרת כאן בין בתרי בהמה כמו במקום אחר להראות להם שאם לא יקיימו הברית יפרע מהם בדם לכך כרת בדם וכן הוא אומר ויקרא כ,ו והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית וכן מפ' בהגדה ולכך נאמר נעשה ונשמע נעשה מה שמצוה עלינו ונשמע נקבל ברית כמו אם שמוע תשמעו דמתרגמינן אם קבלה תקבלון:1וישלח את נערי בני ישראל. הבכורים זה היה בה' סיון כמו שאמרו רבות':2ויעלו עולות. מספקא להו בחגיגה אי אילו עולות קאי אפרים דבסוף הפסוק אי עולות של כבשים היו ואע"ג דאיכא למ"ד דפשיטא ליה מ"מ לא ידענא היאך פשיטא ונקד עולות באתנחתא ולא דהיינו אפרים שבסוף הפסוק כדאמר ביומא לרב מספקא ליה לאיסא פשיטא ליה ונקדי' אתנחתא בעולות כי היכי דמצינו כי והכי דשמא האתנחתא מפסקת בין עולות לשלמים אע"ג דתרווייהו פרים ושמא אף בין פרים לכבשים:1זרק על המזבח. קודם שקרא להם הדברים ולאחר שקרא להם זרק את החצי האחר על המזבח כדמת' אונקלוס:1הנה דם הברית. נחלק לחציים הוא דם הברית וחלקתיו כי כן דרך כורתי ברית שחולקין ובין שני הבתרים הברית נכרת כדכתיב באברהם כשנכרת לו ברית בין הבתרים וכמו שכת' העגל אשר עברתם בין בתריו:1כמעשה לבנת הספיר. שפר"א בלע"ז והוא כעין תכלת בלי"ב bleu, blau בלע"ז ולפי שאין הספיר ניכר לכל אדם חזר ונתן סימן שהוא ניכר לכל:2עצם השמים לטהר. שהוא נטהר מן העננים כדכתיב איוב ל"ז ורוח עברה ותטהרם:3השמים. דומה לתכלת בלי"ב, ועוד דאיכא ספיר שהוא אדום כדכתיב איכה ד' אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם והוא ייגינייצי"א גרנ"ט או רוב"י וזה כעצם השמים:1ואל אצילי בני ישראל. לא סמכם בידו כ"כ שלא יהו צריכין לאכול כדכתיב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו אלמא שנהנו מזיו השכינה אבל כ"כ לא נהנו שיכלו להתענות כמו שהתענה מ' יום ומ' לילה וכן כתב בפי' אבן עזרא משם יהודא קשטלין וכן אמר משם ר' ישעיה מטרנא הח"ר משה הגה"ה ואל אצילי הבכורים לא שלח ידו כשנגלה להם הק' היו יראים מאד פן יוזקו כמו שאמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו וכשראו שלא שלח עליהם ידו ולא הוזקו הקבילו פני שכינה בלא היזק ויאכלו וישתו כי היו שמחים הרבה:1ויאמר ה' אל משה. זה היה אחר עשרת הדברות:1ויעל משה. ויהושע נשאר אל רגלי ההר להמתין לו:1ואל הזקנים אמר משה שבו. המתינו לנו לי וליהושע כי יהושע נתקרב אל ההר יותר מהזקנים ומאהרן וחור ולכך לא ידע במעשה העגל:2מי בעל דברים. זהו שהוא רוצה להוציא מחבירו כי המחזיק לעולם שותק:3אליהם. לפי הפשט לדון ורבות' אמרו יגש ראיה עליהם ומכאן אמרו כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה וכשאין תפוס זה אלא כמו זה ומספקא מילתא יעשו הדיינין שודא כמו שניהם תלמידי חכמים שניהם שכינים שניהם קרובים חלוקים והוא דליכא למיקם עלה דמילתא היום או למחר כל דאלים גבר משום דלא ליתי לזילותא דבי דינאי:4מלכי עזרת השבטים, עשה באויבינו שפטים, ויהיו נזבחים ונשחטים, ולעמך הנמשכים והנמרטים, השפע דם ענב וחלב חטים, ובגדי צבעונין ותקון קישוטים, וכסף וזהב ורוב פשיטים, בסיימי אלה המשפטים.
